הקלטת שיחה: מתי זה חוקי ומתי ההקלטה קבילה בבית משפט

"הקלטתי אותו, יש לי הכול" - זה אולי המשפט שאני שומע הכי הרבה בשיחות ראשונות, והוא כמעט תמיד נאמר בטון של מי שסגר את העניין. בפועל, במחצית מהמקרים האלה ההקלטה אינה עושה את העבודה שהלקוח ציפה שתעשה, ובחלק קטן אך לא זניח מהם היא דווקא מסבכת אותו. הסיבה היא שרוב האנשים מערבבים בין שתי שאלות נפרדות לחלוטין: האם מותר היה להקליט, והאם ההקלטה שווה משהו כראיה.

הכלל הבסיסי: הקלטת שיחה שאתם צד לה

חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, אוסר האזנה לשיחת הזולת בלי הסכמה ובלי הסמכה כדין. המילה המכרעת היא "הזולת". מכאן נגזר הכלל שמפתיע רבים: אדם שמקליט שיחה שהוא עצמו משתתף בה אינו מבצע האזנת סתר. אין חובה ליידע את הצד השני ואין חובה לקבל את הסכמתו - בשיחת טלפון, בפגישה פיזית ובשיחת וידאו, כל עוד אתם אחד הדוברים.

זו הסיבה שאדם שמתעד שיחה עם ספק שמתכחש להתחייבות, עם מעסיק שאומר דברים שלא יחזור עליהם בכתב, או עם בן משפחה בסכסוך ירושה - פועל בתוך המסגרת החוקית.

המלכודת: ברגע שאתם לא בחדר

הכלל מתיר להקליט שיחה שאתם משתתפים בה. הוא אינו מתיר להשאיר מכשיר מקליט ולצאת.

אדם שמניח טלפון במצב הקלטה בסלון ויוצא מהבית, כדי לשמוע מה בן או בת הזוג אומרים לאדם אחר, אינו צד לשיחה. הוא מאזין לשיחת הזולת, וזו האזנת סתר. העובדה שמדובר בביתו שלו ובמכשיר שלו אינה משנה דבר. אותו דבר נכון להקלטה שמופעלת מרחוק, למכשיר שמוסתר ברכב של אדם אחר, ולאפליקציה שמותקנת בטלפון של מישהו אחר.

אני מקדיש לנקודה הזו מקום משום שהיא נפוצה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, ומשום שאנשים מגיעים אליה מתוך מצוקה אמיתית ולא מתוך כוונה פלילית. מי שחושד שמתבצעת נגדו האזנה כזו יכול לפנות לבדיקות לגילוי האזנות סתר, ואנחנו מפרטים על הסימנים בעמוד סימנים להאזנות סתר.

טבלה: מה מותר ומה אסור

השאלה השנייה: האם ההקלטה תתקבל כראיה

קבילות

ראיה שהושגה בדרך אסורה חשופה לפסילה. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע בסעיף 32 שראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות אינה קבילה בבית משפט, אלא בנסיבות ובחריגים שנקבעו. גם חוק האזנת סתר כולל הסדר פסילה משלו. המשמעות: הקלטה שהושגה בעבירה אינה רק חסרת ערך, היא עלולה להפוך את מי שהגיש אותה לנחקר.

משקל

• רציפות. הקלטה שמתחילה באמצע משפט מזמינה את השאלה מה היה לפניה.
• אותנטיות. הצד השני עשוי לטעון שההקלטה נערכה. הקובץ המקורי, עם הנתונים הטכניים שלו, הוא התשובה.
• זיהוי הדוברים. מי בדיוק מדבר, ואיך מוכיחים זאת.
• הקשר. משפט שנשמע מפליל יכול לקבל משמעות אחרת בתוך השיחה המלאה.
• איכות ושמיעות. הקלטה שלא ניתן לתמלל באופן אמין שווה מעט.

ראו גם איסוף ראיות קבילות וממצאי חקירה וראיות.

סיפור מהשטח: ההקלטה שעבדה נגד מי שהגיש אותה

לקוח הגיע אליי בשלב מאוחר, אחרי שכבר הגיש הקלטה במסגרת הליך. הוא הקליט שיחה שהיה צד לה - עד כאן בסדר גמור. הבעיה הייתה מה שעשה אחר כך: הוא קיצר אותה לקטע של ארבעים שניות שנשמע חד משמעי, ושלח רק אותו.

הצד השני הגיש את השיחה המלאה, שבה התברר שלפני אותו קטע נאמרו דברים שמשנים לגמרי את ההקשר. הנזק לא היה בתוכן אלא באמינות: מרגע שהתברר שהוגש קטע ערוך, כל מה שאותו לקוח טען נבחן בחשדנות.

המסקנה שאני מעביר לכל לקוח מאז: אם אתם מתלבטים אם להגיש את השיחה המלאה או רק את החלק הנוח - הגישו את המלאה. חלק לא נוח בשיחה פוגע פחות מתחושה שהסתרתם משהו.

הקלטות במקום העבודה

עובד שמקליט שיחה עם מנהל - בשיחה שהוא צד לה, אין מדובר בהאזנת סתר. זה קורה הרבה בסכסוכי עבודה, ובעיקר לקראת שימוע או אחרי יחס פוגעני.

מעסיק שמקליט עובדים - כאן המצב שונה. הקלטה של שיחות שהמעסיק אינו צד להן אסורה, ומעבר לכך ניטור עובדים נבחן גם מול חוק הגנת הפרטיות ומול חובות המעסיק. מעסיק ששוקל אמצעי ניטור צריך ייעוץ לפני ההתקנה, לא אחריה.

בחקירות שאנחנו מבצעים עבור מעסיקים, בחקירות עובדים ובחקירות גניבה, אנחנו נשענים על תיעוד חזותי במרחב שבו אין ציפייה סבירה לפרטיות ועל חקירה פרונטלית - ולא על האזנה.

מה לעשות אם יש בידיכם הקלטה

1. אל תערכו. אפילו לא חיתוך של שקט בהתחלה.
2. שמרו את המקור במכשיר ובגיבוי נפרד.
3. תעדו את הנסיבות. מתי, איפה, מי נכח, באיזה מכשיר.
4. תמללו, אך סמנו את התמלול ככזה.
5. אל תפיצו. שליחה לחברים או פרסום עלולים להוות עבירה בפני עצמם.
6. התייעצו לפני הגשה. עורך דין יחליט אם ומתי להגיש, ובאיזה הקשר.

מתי הקלטה אינה הכלי הנכון

יש מצבים שבהם הרצון להקליט נובע מתסכול, ולא מצורך ראייתי. אדם שמנסה להשיג "הודאה" בשיחה מתוסרטת מקבל לרוב שיחה שנשמעת מאולצת, ושצד שני מנוסה יזהה בה את הניסיון. בחלק מהתיקים התיעוד החיצוני - מעקב מקצועי, הצלבת מסמכים, חקירה פרונטלית - חזק בהרבה.

יש לכם הקלטה ואתם לא בטוחים מה לעשות איתה?

לפני שאתם שולחים אותה למישהו, שווה לעצור. אני מציע לבחון יחד שלוש שאלות: האם ההשגה שלה חוקית, האם היא מוכיחה את מה שאתם צריכים להוכיח, ומה הדרך הנכונה להציג אותה. לפעמים התשובה היא שההקלטה מצוינת ויש לשמור אותה בלי לגעת, ולפעמים שצריך לבנות סביבה ראיות נוספות.

ניתן לקרוא עוד על האזנות סתר ועל גילוי האזנות, או ליצור קשר לשיחה דיסקרטית.